פרק א - מבוא

 

כפר ערבי בגליל התחתון שוכן למרגלותיו המערביים של הר תבור שגובהו 588 מ'  מעל פני הים כאשר הכפר נשא לגובה 170 מ' מעל פני הים ולדרומו משתרע עמק יזרעאל. כ –10 ק"מ קו אויר מזרחית לנצרת, 30 ק"מ -  מרחק נסיעה לנצרת,  כ –18 ק"מ מצפון לעפולה .

הכפר ממוקם על ציר תיירות ראשי במפת התיירות ונחשב לאחד משלושת הצירים העיקריים המובילים את התיירות לצפון הארץ ונמצא בקרבת שני מוקדי התיירות העיקריים בצפון הארץ – אזור טבריה ונצרת. יושב על אתר עתיק שהיה מיושב למן תקופת הברזל ועד התקופה הביזנטית. מקור השם מהמילה הכנענית  "דבר " שפירושה מקום לרעיית הצאן, ואכן שם זה מתאים לכפר דבוריה העשירה במקומות מרעה.

הערים נצרת ועפולה משמשות מרכזי שירותים לתושבי הכפר.

 צורת הבנייה בכפר  מתאפיינת בבנייה הכפרית המסורתית, אשר מתפלגת  מקומה אחת  עד ארבע קומות.

בשכונות הוותיקות( גרעין הכפר) קיימת צפיפות מאד גבוהה, לעומת זאת, בשכונות החדשות ( בטבעת ההיקפית) לזוגות צעירים, רמת הצפיפות פוחתת.

 

פרק ב'- נתונים פיזיים

     מבנה  הטופוגראפי : הכפר בנוי על צלע הר, בחיבור בין צלע ההר למישור הצמוד אליו. רוב הכפר בנוי על שיפועים תלולים יחסית. הגלעין הותיק של הישוב מצוי בפינה הצפון מערבית של התבור.

       השכונות החדשות יותר נבנו בטבעת חיצונית כלפי מערב, מזרח דרום.

 

שטח שיפוט שטח שיפוט של הישוב 5,100 דונם. המועצה שייכת למרחב תכנון גליל מזרחי. רוב הקרקע בתחום השיפוט של הכפר מוגדרת כיעוד חקלאי. תכנית המתאר ג/ 5248 אשר אושרה לתוקף בשנת 1991 כוללת 1,700 דונם.

 

התפתחות הכפר: מבחינה אורבנית הכפר התפתח בראשיתו בשטח שנקרא כיום, גרעין הכפר. עד שנת 1948, 90% מהתושבים גרו בתחום השטח הבנוי ושאר האדמות נוצלו לחקלאות. המבנים המעטים שמחוץ לכפר היו מבנים חקלאיים. בשנת 1961, כלל הקו ה"כחול" של הישוב רק את השטח התוחם את רוב המבנים הקיימים, ללא תוספות שטחים להתרחבות. בשנת 1988 הוגשה תכנית המתאר ג/ 5248  ,אשר אושרה בשנת 1991 .

הבנייה מאפיינת בסגנון הכפרי המסורתי. הבינוי נמוך – עד 4 קומות. צפיפות גבוהה מתקיימת בגרעין הישוב ובשכונות הותיקות, הצפיפות בינונית לאורך הצירים הראשיים ונמוכה בשולי הישוב, בין השלוחות המרכזיות.

זמינות הקרקע לבניה בישוב היא נמוכה, בשל העובדה שמספר קטן יחסית של משפחות מחזיק בפועל שטחי קרקע גדולים ושומרים אותם כרזרבה לדורות הבאים, מצד שני, הגורמים הממשלתיים לא ממהרים להפשיר קרקעות מינהל לבנייה. כתוצאה מכך הולכת וגדלה מצוקת מגורים עבור מחוסרי קרקע.

 

הבעלות על הקרקע :  מרבית קרקעות הכפר הן בבעלות פרטית, כאשר החלוקה למשפחות ברחבי הכפר, אינה הומוגנית. המשפחות נוטות לשמור את הקרקע לדורות הבאים. המשמעות היא שהשליטה על קצב הבניה מצויה בידי גורמים פרטיים. בהעדר מנגנון של שוק חופשי, המבוסס על היצע וביקוש קצב המימוש הוא איטי, דבר המהווה חסם משמעותי בהתפתחות הכפר וביכולת להיענות לצרכי התושבים ואף לגידול הטבעי.

 

קרקעות המדינה בתחומי הכפר מעטות ורובן מנוצלות. העתודה העיקרית לפיתוח על שטחי מדינה היא במערב הישוב. חלק ניכר מקרקעות הישוב (כ 1,600) דונם מדרום וממזרח לישוב, בשטחים נוחים לפיתוח, הינו בבעלות משפחות פאהום מנצרת.

 

מצוקה בהקצאת קרקעות מדינה לזוגות צעירים: מאז שנת 1994 מנהל מקרקעי ישראל אינו מפשיר חלקות לדיור לזוגות צעירים בכפר למרות הביקוש הרב לכך, מלבד 15 חלקות אשר שווקו בשנת 2013, בקשות חוזרות ונשנות הוגשו דרך המועצה ל.מ.מ.י. לכך, ללא כל תוצאה, עד כה.

 

שכונה מערבית כפתרון עתידי למצוקת הדיור לזוגות צעירים בכפר:

הותחל  בתכנון שכונה זו כבר מלפני כ- 18 שנים התכנית הוכנסה לוועדות והוחזרה. עתה היא נכנסה למסלול של תכנון חדש, ולפני שש שנים הועבר הנושא לטפול משרד הבינוי והשיכון בשיתוף עם המועצה המקומית דבוריה ומנהל מקרקעי ישראל אך טרם הושלם  .

שכונה זו סבורה לספק מענה לכ- 650 יחידות דיור לתושבי הכפר.

       המועצה רואה כי כל הגורמים הממשלתיים מחויבים ליישם ולממש את הפתרון המוצע להם צרכים לתת         דגש מיוחד ולזרז אשור תוכנית זו מפני שקיימת מצוקה גדולה בתחום הדיור לזוגות צעירים בכפר.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

     אוכלוסייה

  • מספר התושבים 9684 נפשות, כולם מוסלמים .
  • התפלגות לפי מין :
  • זכרים    4,984   =%.   51.5  מסך הכל תושבים .
  • נקבות   4,700   =  48.5%  מסך הכל תושבים .

 

  • התפלגות לפי גיל

גיל

מספר

נפשות

אחוז

5-0

998

10.31

12-6

1527

15.77

17-13

1138

11.75

21-18

697

7.02

40-22

2578

26.62

60-41

2063

21.30

+60

701

7.23

 

 

  • התפלגות לפי מצב משפחתי

 

         נשואים                   3,933               =      40.61% 

         גרושים                   111                    =      .0.15%

         אלמנים                   191                 =      1.97%

         רווקים                    5,448              =      56.25%


פרק ג'- מוסדות חינוך, תרבות,ספורט, רווחה ודת.  

 
  מעונות יום
בכפר פועלים שלושה מעונות פרטיים המספקים שירותי חינוך לגילאים 3-0 שלא חל עליהם חוק חינוך חובה המופעלים על ידי עמותות, לא קיימים מעונות פורמליים או משפחתונים המופעלים ע"י המועצה המקומית .
 
 
גני ילדים טרום חובה .

       בכפר פועלים 12 כתות טרום חובה כמפורט להלן:

  1. 5 כתות  מופעלת ע"י המועצה.
  2. 2 כתות במסגד אלנור –.
  3. חמשה כתות מופעלות ע"י עמותות פרטיות .        
 

גני ילדים – חובה .

 

      בשנה"ל תשע"ד פועלות שבע כיתות גן חובה וגן טיפולי אחד :

 

ממוצע תלמידים לכיתה

מס' מורים

מס' תלמידים

מס' כיתות

 

המוסד

29.00

3

86

3

ליד בי"ס אלטור

27.00

2

54

2

ליד בי"ס אלכנדי

29.00

2

29

2

ליד בי"ס אבן חלדון

28.00

7

194

7

סה"כ

 

 

     פריסת גני החובה תואמת לפריסת בתי הספר ונותנת מענה לצורכי הנגישות של האוכלוסייה .

 

 

 

 

     חינוך יסודי :

בדבוריה קיימים שלושה בתי ספר יסודיים :     

ממוצע תלמידים לכיתה

מס' מורים

מס' תלמידים

כיתות חינוך מיוחד

מס' כיתות

 

המוסד

28

 

529

1

19

בי"ס אלטור

23

 

344

1

15

בי"ס אלכנדי

26

 

456

1

18

בי"ס אבן חלדון

26

 

1329

3

52

סה"כ

 

בשנה"ל תש"ע לומדים סה"כ 1329 תלמידים במסגרת החינוך היסודי בדבוריה , מתוכם 52 תלמידי חינוך מיוחד .

חינוך על יסודי .  

  בדבוריה קיים בית ספר על על יסודי אחד מקיף אשר כולל  חטיבת ביניים ותיכון בניהול עמ"ל  , שני בתי הספר נמצאים במתחם משותף בו שוכן גם מבנה אולם ספורט הנמצאים בצפון מזרח הישוב .

 

ממוצע תלמידים

לכיתה

מס' מורים

מס' תלמידים

כיתות חינוך מיוחד

כיתות

המוסד

30

 

670

1

23

חט"ב

32

 

591

-

19

תיכון

31

 

1261

1

42

סה"כ

 

בשנה"ל תשע"ד  קימת כיתה אחת לחינוך מיוחד בבי"ס חט"ב ובה לומדים 5 תלמידים.

 

חינוך מיוחד

 

בדבוריה לא קיימות מסגרות נפרדות לחינוך מיוחד בבתי הספר היסודיים פועלות שלוש כתות חינוך מיוחד וכיתה נוספת בחט"ב .

כל תלמידי החינוך המיוחד הנזקקים למסגרות לימוד נפרדות מוסעים למוסדות מתאימים ולפי סוג הלקויות , הנמצאים באזור .

במתנ"ס מופעל פרויקט קהילה נגישה , תוכנית העשרה ופנאי לאוכלוסיית החינוך המיוחד.

 

מוסדות נוספים ושירותים תומכים למערכת החינוך .

 

פסג"ה

 

בדבוריה פסג"ה אזורי המשרת את מערכת החינוך הפורמלית והלא פורמלית בשמונה רשויות באזור כולל שתי מועצות אזוריות , בפסג"ה מתקיימים מגוון פרויקטים בנושא הדרכה למורים וגננות פיתוח חומרי למידה קידום תוכניות לימודים ייחודיות , מתן שירותים טכנולוגים ייחודיים ועוד .

 

שפ"י

 שירות פסיכולוגי יישובי , שוכן במבנה המועצה המקומית .

 

מערכות התרבות, הנוער והספורט – פעילות חברתית    

 

מתנ"ס

בדבוריה מתקיים מערך רחב של החינוך הבלתי פורמלי שכולל פעילויות תרבות , נוער וחברה באחריות המתנ"ס בשיתוף  מחלקות המועצה, הפעילויות בתחומים אלה מתקיימים במתקני התרבות , והחינוך הפזורים ביישוב .    הפעילויות בתחומים אלו מיועדת לכלל האוכלוסייה על פי קבוצות גיל:  גיל הרך , ילדים נוער , מבוגרים וקשישים .

במתנ"ס מתקיימים מגוון חוגים בתחומי: תרבות  ואומנות , מוזיקה ,להקה ייצוגית ,נוער וצעירים, הכשרה מקצועית לנשים, למידה והשכלה, הצגות תיאטרון ומופעי תרבות, פסטיבלים ואירועי הקיץ ,ופעילויות קהילתיות - וחברותיות לנוער , נשים,  מבוגרים וגמלאים , ואגף לבעלי צרכים מיוחדים ולכלל הקהילה .

במתנ"ס גם פועלת היחידה האזורית להתפתחות הילד , היחידה מוכרת מטעם משרד הבריאות ונותנת שירותים פארה רפואיים לחברי קופות החולים השונות בתחומים : ריפוי ודיבור , ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה. המתנ"ס במעמד עמותה רשומה "מעין תאגיד עירוני" על פי הגדרת משרד הפנים, והוועד המנהל שלו מיוצג 40 % נציגי מועצה,40% נציגי ציבור ו-20% נציגי הברה למתנסים.

 

ספריות

בדבוריה פועלת ספרייה ציבורית יישובית הספרייה ממוקמת במרכז הכפר בכל בתי הספר בישוב פועלות ספריות בית ספריות העומדות לרשות התלמידים בלבד , בישוב מתוכננות הקמת שתי ספריות חדשות גדלות .

 

  1. ספריה יישובית : בהקמה (כותר פיס ) מבנה ייעודי של הספרייה היישובית בשטח בנוי של כ- 500 מ"ר נמצא בשלבי סיום הספרייה הציבורית הנוכחית תעבור למבנה זה עם השלמתו .       

 2. במתחם בית הספר התיכון מתוכננת בנייתה של ספרייה חדשה בשטח של 700 מ"ר .

 

 

     שירותי הרווחה :

    שירות הרווחה ניתנים במסגרת המועצה המקומית, לשכת הרווחה שוכנת במבנה נפרד סמוך לבנין המועצה,      המספקת שירותי רווחה  לאוכלוסיית הישוב.  בשנת 2013 נמצאו בטיפול הלשכה כ- 863 תיקים כולל 96 מקבלי שירותים לפי חוק סיעוד .    

 

   מע"ש

 

     בדבוריה פועל מע"ש אזורי במוסד עשרים ושבעה חניכים, שבעה מהם מדבוריה .

  

     בית אבות:


    בישוב קיים ופועל בית אבות , שהנו הראשון מסוגו  במגזר הערבי. בבית האבות 140 מיטות,

התפוסה עומדת על 100. קשישים מדבוריה ומיישובי כל המגזר הערבי בארץ. בית האבות מופעל על ידי

 עמותה ובהנהלתו משתתפים נציגי משרדי הממשלה השונים ונציגי רשויות ונציגי ציבור מהאזור.    

 

מועדון קשישים :     

          

    בדבוריה פועל מועדון קשישים המופעל ע"י עמותת יעד- רם .

 

    בריאות

    מערכת הבריאות בדבוריה כוללת: תחנה לבריאות המשפחה, ושלושה סניפי קופות חולים  כללית , מכבי ומאוחדת . שירותי בריאות ברמה גבוהה יותר, מסופקים מחוץ לישוב.   

 

דת

 

 מערכת מוסדות הדת בדבוריה כוללת ארבעה מסגדים הפזורים בכפר. העתיק מביניהם שוכן במרכז הכפר. מסגד אלנור שוכן באזור  הצפוני מזרחי, בבניין המסגד פועלות שתי כתות גן טרום חובה. מסגד עומר אלח'טאב נמצא בצד הדרומי מערבי. מסגד  סלאח  אלדין שוכן בצפון מערב הישוב, חנות ספרים וכן חדרים לחוגי לימוד .

 כל תושבי הכפר הם מוסלמים ורובם מקיימים את מצוות הדת.

 

בתי עלמין

בדבוריה יש שני בתי עלמין: הישן נמצא בתוך הכפר בחלקו הבנוי ושטחו מנוצל במלואו. בית העלמין החדש נמצא בצד הדרומי של הכפר אשר עבר הרחבות בתקופה האחרונה.

 

פרק ד'- תעסוקה ובסיס כלכלי

בדבוריה יש 1,934 נכסים כמפורט להלן:

 

סה"כ יחידות

תאור

מס'

1,926

מגורים

1

222

משרדים שירות ומסחר

2

2

בנקים

3

3

תעשייה

4

6

מלאכה

5

12

מרפאות

6

1

בית אבות

7

2

תחנת דלק

8

2,174

סה"כ

 

 

  את מבנה התעסוקה של תושבי הכפר ניתן לבדוק לפי סווג המבוטחים מעל גיל 18, בביטוח הלאומי סוגי המבוטחים העיקריים הם עובד שכיר מהווים 44.5% מהמבוטחים בישוב עובד עצמאי  מהווה 6.8%     

  מהמבוטחים בישוב, ואחר הכולל מבוטחים ללא הכנסה ומקבלי  - קצבאות בגיל הביטוח .

* אחוז עובדים במשלחי יד יוקרתיים נמוך בכ- 40% מהמוצע הכלל ארצי .

* אחוז המשתכרים פחות משכר מינימום גבוהה יותר בכ 20% לעומת הממוצע הארצי דבר שמסביר את הרמה

   הנמוכה של ההכנסה הממוצעת לנפש בדבוריה .

* שעור האקדמיים נמוך יחסית לממוצע הארצי 14% לעומת 20% .

* השיעור של בעלי תעודות בגרות מקרב בני הנוער בדבוריה לעומת הממוצע הארצי 24% לעומת כ 36% .

* אחוז ניכר מהעצמאים משתכר פחות ממחצית השכר הממוצע הארצי .

* ההכנסה ממוצעת לנפש בדבוריה נמוכה בכ- 36% לעומת ההכנסה הממוצעת לנפש בארץ .

 

   המצב הסוציו אקונומי הנמוך כפי שהשתקף במשתנים לעיל משתקף ברמת החיים הנמוכה של תושבי דבוריה בהשוואה עם רמת החיים הממוצעת בארץ .   

כפר דבוריה סווג על פי נתוני המדד החברתי כלכלי האחרון שפורסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיקה   

   ( 2001) במקום ה- 78 באשכול ה- 3 ( מבין 10 האשכולות שלפיהן דורגו כ 264 ישובים בארץ  האשכול

     ה- 10 הוא הגבוה ביותר).

 

 

תיירות :

 

  דבוריה והישובים שמסביב עשירים באתרי תיירות משלושה סוגים שונים :  

  1. אתרי תיירות בעלי משמעות ארכיאולוגית והיסטורית. בעיקר אתרים קדושים לנוצרים.

  2. אתרי טבע ונקודות תצפית .

  3. אתרי התיישבות .

 

   אתרים בתוך הישוב :

   1. שרידי כנסיית שמונת השליחים .

   2. בד יין שלם שקשה למצוא דוגמתו במקומות אחרים בנוסף למספר רב של  בתים עתיקים הבנויים   

       בסגנונים שונים שניתן להפכם למקומות ביקור ואירוח בעיקר " הטירה", בית גדול במרכז הכפר בבעלות

       משפחת פאהום .

 

 


פרק ה' – המועצה המקומית :

                 א.         המועצה המקומית דבוריה הוקמה בשנת 1961 – כמועצה ממונה – הישיבה הראשונה שלה כונסה

                ביום 9/5/61 , הבחירות הראשונות התקיימו ביום 2/11/1965 .

                 ב.         המועצה העשירית פוזרה לפני סיום כהונתה, ביום 25/04/2007. שר הפנים סיים את כהונת ראש המועצה וחברי המועצה ומינה ועדה ממונה למילוי תפקידיה .

                  ג.          ביום 26/04/2007 מינה שר הפנים את מר שלום פרץ, החשב המלווה, להיות יו"ר הוועדה הממונה למילוי תפקידי המועצה וראש המועצה המקומית דבוריה.

                 ד.         ביום 25/02/08 מינה שר הפנים שני חברים לוועדה הממונה: מר וליד לוטפי דיאב ומר סעדיה חדד בנוסף למר אליאס אליאס שמונה בדצמבר 2007 .

                 ה.         ביום 27/02/08  מנה שר הפנים מר מושון גבאי  להיות יו"ר הוועדה הממונה למילוי תפקידי המועצה וראש המועצה המקומית דבוריה.

                  ו.          ביום  14/5/08  מונה  מר דוד בוחניק להיות חבר בוועדה הממונה במקום מר סעדיה חדד שהתפטר.

                 ז.          מר אליאס אליאס חדל להיות חבר בוועדה הממונה לאחר שנבחר להיות ראש המועצה המקומית ג'ש (גוש חלב ).

                 ח.         ביום  2.9.2012 מונה מר מתי אבני להיות יו"ר הוועדה הממונה לאחר שמר מושון גבאי החליט להתמודד למועצה האזורית גליל תחתון.

                 ט.         בחודש אוקטובר 2012 מונה שני חברי מועצה בנוסף למר וליד דיאב ומר דוד בוחניק והם: גב' נעמה אברהמי ומר ג'אנו פלס.

                  י.          ביום 18.02.2013 מונה מר יוסי פרץ להיות חשב מלווה.

               יא.        בחודש נובמבר 2013 נבחר מר זוהיר יוספיה להיות ראש המועצה ונבחרו 9 חברי מועצה כולם תושבי הכפר.

 

בעלי תפקידים במועצה מקומית :

  1. ראש המועצה -  מר זוהיר יוספיה .
  2. סגן ממלא מקום ראש המועצה – ד"ר ח'אלד פדל מסאלחה.
  3. סגן ראש המועצה – מר השאם אכתילאת.
  4. סגן ראש המועצה – מר פהמי אטרש.
  5. מזכיר המועצה  – מוחמד דרויש.
  6. גזבר המועצה  – וג'יה עזאיזה .
  7. מהנדס המועצה – עדנאן מסאלחה .
  8. מנהל מח' חינוך – יוסף יוסף.
  9. מנהל  מח' ספורט - מוחמד יוסף .
  10. מנהלת  מחלקת רווחה – אנעאם מוקטרן.
  11. מנהל מחלקת תברואה – אחמד אבו סעיד.

 

 

תקציב :

 

    המועצה מתפקדת בהתאם לתקציב מאושר , הן תקציב רגיל והן תקציב פיתוח ,  מליאת המועצה         

    אשרה את התקציב לשנת 2014 מאזן  כאשר ההכנסות הסתכמו בסך 34,403 אלף ₪ 

    וההוצאות הסתכמו בסך 34,403 אלף ש"ח תקציב רגיל, וסך ****** אלף ₪ תקציב פיתוח .

 

עבודות  חיוניות לביצוע בשנת הכספים 2014.

            עבודות המועצה בתחום התשתית תתמקד במישורים הבאים :

        א.  תשתית פיסית .

        ב.  תשתית בריאות ואיכות הסביבה .

        ג.   תשתית חינוך ותרבות וספורט .

        ד. תשתית כלכלית .  

     

* פירוט :               

     

         א.   תשתית פיסית

              למידת הצרכים לפיתוח התשתית הפיסית של הכפר מחייבת את המועצה,  לבצע את

              הפרויקטים כמפורט להלן :

 

1)      הרחבת כביש כניסה ראשי לכפר, כביש מס' 7266 לפי מספור מע"צ .

2)      סלילת, ושיפוץ כבישים פנימיים כולל מדרכות ונטיעות .

3)      המקום הטיפוגרפי של הישוב מחייב בניית קירות תומכים ומעקות כתוצאה מכל פריצה וסלילת

       כביש, כמוכן ביצוע מערכת קליטת מי ניקוז .

4)      הסדרת צמתים ותמרורים בכל רחובות הכפר .

5)      הסדרת תמרורים ,  שילוט וסימון רחובות בכל הישוב .

6)      העתקת עמודי חשמל וטלפון  בשכונות הוותיקות, לצורך הרחבת ושיפוץ הדרכים הקיימים.

7)      הרחבת מערכת תאורת הרחובות בשכונות חדשות.

8)      הקמת גנים ציבוריים שכונתיים , והצבת מתקני משחקים בהם.

9)      הנחיית תאגיד המים בהרחבת והחלפת צנרת מים, ביוב  .               

10)  בניית מקלטים ציבוריים.

11)  חיבור הכפר עם כביש לנצרת ישירות.

12)  סלילת הכביש לכפר אכסאל.

13)  סלילת הכביש לכפר עין מאהל.

14)  שיפוץ בבנייני המסגדים.

15)  שיפוץ ותחזוקת בתי קברות כוללת גדרות, שבילים, תאורה .

16)  הצבת מעקות בטיחות.

 

 

 

   ב. תשתיות בריאות ואיכות הסביבה :

 

               שיפור המצב הבריאותי והעלאת רמת איכות הסביבה בכפר הוא אחד התחומים אשר עומד בראש

               סדר העדיפויות בעינינו, ולכן אנו נשאף להגשמת המטלות המפורטות להלן :

  1. השלמת העבודות להקמת תחנת פיס לבריאות המשפחה  (טיפת חלב).
  2. שיפור חזות הכפר.
  3. בצוע מבצעי ניקיון שיכללו את כל כבישי הגישות לכפר וסביבת הכפר .
  4. הקמת אתר לאיסוף פסולת גושית .
  5. קניית רכב לאיסוף ופינוי אשפה .
  6. קנית מכונת טיאוט .
  7. קניית אשפתונים וכלי אצירה למקומות ציבוריים .
  8. השלמת מערכת הניקוז בכל חלקי הכפר .
  9. הנחיית תאגד המים בהשלמת מערכת הביוב בחלק משכונות הכפר שטרם חוברו ובשכונות החדשות .
  10. ניצול חלק מגן הלאומי של הר תבור והפיכתו לפרק בכדי שישמש למקום בילוי לתושבי הכפר , ומקום קיט .

 

ג. תשתית חינוך תרבות וספורט.

 
  1. השלמת בניית הספרייה הציבורית כותר  פייס
  2. הקמת מועדון פיס לנוער
  3. ביצוע שיפוצים והתאמת במבני בתי הספר .
  4. השלמת קריית הספורט שכוללת מגוון של מגרשי ספורט משולבים כגון טניס , כדור סל , כדור עף .
  5. הקמת בריכת שחייה .
  6. הקמת מגרשים ומתקנים קבועים למשחקי ילדים בכל אחת משכונות הכפר .
  7. תיקון המשטח של מגרש כדור הרגל .
  8. שיפוץ פיתוח ובניית יציע מצד מערבי למגרש כדור הרגל .
  9. הקמת בית ספר מקיף.
  10. שיפור חזות בתי ספר.
  11. הקמת אולמי ספורט בבתי הספר
  12. השלמת מבנה המתנ"ס החדש-קומה ב'.

 

 

ד. תשתית כלכלית :

  1. הקמת תשתית תיירות המיועדת לנצל את הפוטנציאל התיירות הטמון בכפר שלא מנוצל ע"י תושבי הכפר .
  2. הקמת שווקים פתוחים .
  3. סלילת דרכים חקלאיות ושיפור התשתית החקלאית בכלל .
  4. הקמת אזור תעשיה ומלאכה , ( תכנון פתוח ואכלוס ) .
  5. הקמת שכונות מגורים  ( תכנון פיתוח ) .
  6.  הקמת חברה כלכלית .
  7. הקמת מבנים לזוגות צעירים .
  8. הפרשת קרקע לבנייה לזוגות צעירים, שכונה מזרחית ושכונה מערבית.
  9. הרחבת שטח שיפוט המועצה והרחבת תכנית המתאר.